איך פגשתי את טריני וסוזאנה

פוסט חדש בתפוז
מי שעוד לא עבר/ה - קליק פה

וכמובן עידכונים בפייסבוק

הזמנה...

לקוראי הנאמנים (והנאמנות, כמובן!) בבלוג-ספוט - הפלטפורמה הזו- אני רוצה להזמין אתכם להרשם ל-לי'תלבש בתפוז;
יש שם תנועה רבה וקוראים פעילים ואשמח אם תקחו חלק.
אפשרי לענות שם ברמה האישית, מה שלא קיים כאן...
אמשיך לעדכן את רשומותי גם כאן, כי אני רגילה לעורך (-: אך אשמח אם 'תעברו דירה'

להרשמה הכניסו את כתובת המייל בחלונית שנמצאת מימין, בראש העמוד

שבוע טוב!

טעויות קטנות- אסונות גדולים או, איך תגרמי לבגד לעבוד בשבילך ולא נגדך

טוב, אולי הכותרת קצת דרמטית אבל הדוגמאות הבאות, גם אם מעט מוקצנות בחלקן, מייצגות טעויות נפוצות ומצערות שניתן להימנע מהן בקלות.
אני חוזרת שוב ושוב על כך שכדאי להתרחק מגזרת מכנסיים נמוכה; זה מחלק את הגוף בצורה לא נכונה- מאריך פלג גוף עליון ומקצר את הרגליים, מבליט את 'ידיות האהבה' ובינינו, זה גם די פרחי וממש לא אופנתי. האישה המקועקעת היא קאט פון-די (Kat Von D), אמנית קעקועית ובעלת תוכנית ריאליטי {שקושרה לאחרונה לאקס של סנדרה בולוק}. אין ספק שמדובר בפרסונה ראוותנית ועם זה אין לי בעיה, אך היא מציגה את גופה בצורה שכלל לא מחמיאה לו. מימין, שתי דוגמאות לתוצאות של מכנסיים אולטרה-נמוכים; סבבה שיש לך קעקוע בבטן, אבל אפילו העקבים האימתניים לא מצליחים לגרום לרגליים להיראות ארוכות... בתמונה השניה סימנתי בחץ על-מנת שלא תפספסנה; נשים רבות שכבר הבינו שגזרה נמוכה זה OUT, לובשות חולצות ארוכות מעל ומפספסות פעמיים; בד"כ הרגליים נראות בכל זאת קצרות מידי והחולצה תשב פחות טוב על הגוף בגלל הבליטה שנוצרת. מנגד וסוף סוף בדוגמא טובה, הקו מצביע על קו המותן הנכון בשמלה השחורה. מבלי להתפשר על מראה אדג'י, היא נראית זוהרת ומלוטשת יותר.

דוגמאות נוספות ל'חיתוך מקצר רגליים' אצל קלייר דיינס ובריטני ספירס; לקלייר מבנה גוף אתלטי וככזה, בעל פלג גוף עליון ארוך ורגליים קצרות יחסית. שילוב הגופיה הבהירה והארוכה על הג'ינס הכהה מדגיש ומאריך עוד יותר את גופה והנסיון למתוח את הג'ינס על נעלי העקב, לא תורם חן ולא אורך לרגלייה. סימנתי מימין את המקום שבו אני מנחשת שהג'ינס יושב וזה קצת נמוך מידי גם אם החולצה היתה קצרה. ראו כמה קצרות נראות הרגליים... לעומת זאת, בשמלה הצמודה הדוגמא של הבגד מגדירה את הגזרה שלה בצורה מושלמת; נקודת המפגש במרכז מגדירה אן קו המותן שלה (גבוה) ויוצרת פוקוס אל החלק הדק ביותר אצלה מבלי להדגיש את הכתפיים בצורה לא מחמיאה. גם הנעליים בעלות המפתח העמוק עוזרות להאריך את הרגליים כמובן.
בריטני אף פעם לא היתה מודל לחיקוי וגם כשהיא משתדלת זה כבר לא נראה משהו... ובכל זאת- המגפונים משמאל לא נכונים לרגליים שריריות כשלה ובמיוחד לא בשילוב שמלה ארוכה שכזו. זהו חיתוך משני הצדדים של הרגל. השמלה הכחולה דומה באורכה לשחורה וההבדל שהנעליים עושות ניכר.




















זו קיילי קוקו (Kaley Cuoco) מהסדרה - הנפלאה, אם יורשה לי להוסיף- המפץ הגדול/The big Bang Theory. במקרה יש לה מבנה דומה לזה של קלייר דיינס, אך אצלה הטעות היא שהבגדים גדולים מידי. השמלה הכחולה פשוט לא במידה שלה ולכן מונחת עליה באופן מאד לא מחמיא (אני לא מתה על השילוב עם הנעליים האלו אך אני מניחה שעל מישהי גבוהה יותר- לה נועדה- זה יכול היה להיראות אחרת). קו המותן נמוך מידי ומלבד הצבע המצויין עבורה, שום דבר לא עובד שם. בשמלה השחורה יש כבר שיפור; השמלה הדוקה יותר אך יש דגש רב מידי על הכתפיים והזרועות - והן כבר בולטות אצלה מספיק... לבסוף, אמנם לא לטעמי האישי (בעיקר שילוב הנעליים אך גם הגימור הא-סימטרי של השמלה למטה) אך דוגמא מצויינת לכך שבגדים במידה הנכונה פשוט מחמיאים יותר!

קים קרדשיאן למטה חנוקה בשמלה האפורה מכל עבר; השרוולים התפוחים יכולים היו להיות טוויסט מעניין לסילואטה דקה, נטולת חזה, אך כאשר גם השרוולים תפוחים וגם החזה... זה לא עובד. הדוגמאות מימין ממחישות שדווקא חשיפת הזרועות, או שילוב של שרוולים פחות דומיננטיים עם מחשוף (וצבע) מחמיאים יותר למבנה הבשרני שלה.
פעמים רבות היא מתלבשת בטעם רע לדעתי, אך היא תמיד גאה בקימורים שלה ומוכיחה שוב ושוב שבגדים צמודים בהחלט פחות משמינים (כאשר הם בגזרה הנכונה!) מבגדים גדולים 'להסתרה'.













ולבסוף, דוגמא למישהי שהתפתחה ממיוחדג'ת למיוחדת; זוהי סולאנז', אחותה הצעירה - והזמרת הפחות מוכשרת במשפחה- של ביונסה נואלס. היא למדה שאפשר לבלוט בעזרת הבגדים מבלי להגחיך את עצמך ו/או 'להעמיס' טרנדים.
לאורך השנים היא בעיקר 'העמיסה'; יותר מידי דוגמאות, יותר מידי איפור, יותר מידי "חדשנות" ויותר מידי מאמץ...
לאחרונה אני רואה שהיא התבגרה במובן הזה; הגזרות נכונות ומחמיאות יותר, הלוק מוקפד ויוקרתי יותר ובכל זאת יש שם אמירה וייחוד שהם לגמרי שלה.





















מזמינה לבקר בעמוד של לי'תלבש

מכנסיים שחורים, חולצה לבנה...

במסגרת ניהול "פורום אופנת נשים" בתפוז, יוצא לי להחשף באופן מרוכז למגוון רחב של שאלות, דעות ומסקנות בענייני אופנה; מלבד הסיפוק וההנאה, גיליתי שזה עוזר לי 'לזקק' תובנות על אנשים בכלל ובפרט על תפיסתם -"תפיסתן" במקרה זה- את עולם האופנה על מינוחיו.

צירוף האותיות LBD ("שמלה שחורה קטנה"/little black dress) למשל, יוצר אצל כל אחת תמונה אחרת לגמרי בראש! לכאן נכנסים טעם, רקע, דמיון, תפיסת גוף...
דוגמא קלאסית לא פחות, היא השילוב "מכנסיים שחורים, חולצה לבנה"; מי מאיתנו לא קיבלה הצעה ללבוש את השילוב הזה - או חצאית שחורה במקום המכנסיים- כהמלצה לתלבושת 'בטוחה' לראיון עבודה או לדייט? גם אם אכניס לפה את המרכיב החשוב של 'התאמת גזרה למבנה גוף' (ולגיל), עדיין נותרו עולם ומלואו של אופציות ליצירת מראה קלאסי, סקסי, רשמי, יומיומי, מהודר וכו'.

אז קצת לשם ההשראה, קצת כדי להמחיש שוב כמה חשוב להתאים גזרה לגוף, קצת כדי לפאר את המבחר וכמובן, כדי להראות כמה טמון בשילוב התמים לכאורה "מכנסיים שחורים, חולצה לבנה" וכמה הניואנסים משמעותיים באופנה... (והפעם - לאור דרישת הקהל- הוספתי שמות!** בפעם הבאה, אגדיל...)

ג'ינס. לא רק עם טי-שירט

מספר ימים לפני דיאטת האופנה, נחה עלי ההשראה והחלתי באיסוף תמונות לפוסט על ג'ינס, ברוח הכותרת. רצה הגורל וקיבלתי הזמנה להשקת הקולקציה החדשה של מותג הפרימיום ג'ינס Seven for all mankind, שנערכה ביומו השלישי של האתגר. עד היום לא הלכתי לאירועים כגון זה ממגוון סיבות, אבל SEVEN... והתזמון...

המותג החל את דרכו בלוס אנג'לס בשנת 2000, פחות או יותר בתקופה בה עברתי לגור בניו יורק, ואני עדיין זוכרת את ה-HYPE סביבו ואת תחושת האושר כשקניתי את הזוג הראשון. תמיד טענתי שהחיבור לג'ינס הוא כמו אהבה ממבט ראשון; קשה - כמעט לכולן- למצוא מכנסיים, אבל למצוא ג'ינס זו משימה קשה כפליים. רק כשגיליתי את הפרימיום ג'ינס (ואת החנויות שמוכרות אותם גם בסייל) התחלתי באמת לאהוב ג'ינסים. זו היתה הפעם הראשונה שהרגשתי "כוסית" בג'ינס... הייתי מוכרחה ללכת!
הקולקציה שהוצגה עוצבה במיוחד עבור הקהל הארופאי וכוללת ברובה ג'ינסים צמודים, הדפסים ואבני חן. אני דווקא אהבתי יותר את הדגמים הפחות צמודים, כדוגמאת זה עם תוספת פס הטוקסידו (שלא הוצג אך הוא מהקולקציה החדשה). המותג מציע גם ג'ינסים צבעוניים וכמובן ליין לגברים. לא אנסה לייפות... זהו ג'ינס יקר ואני לא יכולה בלב שלם להטיף לקנייתו, אך אם התקציב מאפשר... בהחלט שווה לנסות!* (ובכלל, להתנסות במגוון הרחב של מותגי פרימיום ג'ינס).


אם ג'ינס הוא פריט מרכזי במלתחה, אני ממליצה לקנות לפחות אחד איכותי, בגזרה קלאסית ובצבע כהה שניתן לשידרוג ביתר קלות.

ואחרי אתנחתא קומית, שקשורה - לפחות אסוציאטיבית- התמונות שהמתינו וכמה מילים על ג'ינס.

(אם 'הדבקת הסרטון לא עובדת, הנה לינק לשם. מומלץ)



סביבת העבודה של מרבית "עובדי-המשרד" מאפשרת להגיע בג'ינס לעבודה ורבים בוחרים באופציה זו, אך בצורה היום-יומית ביותר, שלא לומר מרושלת; ג'ינס גדול/בהיר/מוכתם/קרוע עם טי שירט דהויה לגברים, וג'ינס משופשף מידי/נמוך מידי/קרוע עם טי שירט לנשים. חלקן משלבות חולצה שאינה טי קלאסית, אך לרוב עושות זאת עם ג'ינס בגזרה בעייתית או משופשף/קרוע מידי. קז'ואל יכול (וצריך!) להיראות אחרת!
כפי שציינתי, ג'ינס כהה קל יותר לשידרוג ובאופן כללי מאפשר ליצור מראה רישמי יותר- זה נכון הן לגברים והן לנשים, אך בסביבה לא פורמאלית, גם ג'ינס בהיר ואפילו ג'ינס רחב (baggy) יכולים להשתלב למראה הולם. ג'ינס עם כתמים בהירים או שפשופים, מלבד היותו פחות "משרדי" הוא גם 'מסוכן'; העין נמשכת אל הכתמים הבהירים, ובאופן לא ברור הם בד"כ ממקומים באזורים 'מועדים לסיכון' כמו הירכיים, שהופכים להיות בולטים יותר (אם הם רחבים גם כך)... התאמת גיזרת הג'ינס למבנה הגוף חיונית כמובן, אך לא פחות מזה הסוד הוא באביזרים הנלווים;
אני תמיד חוזרת אל הג'קט כפריט בסיסי; הוא יכול להפוך גם "ג'ינס וטי-שירט" למראה מהודק ורישמי יותר, או למראה שיקי-לא מתאמץ.

















נעלי עקב תמיד ישדרגו 'לוק-ג'ינס', אבל אינן הכרח ליצירת מראה אופנתי.

חולצה מכופתרת - בפנים או בחוץ- בצבע מחמיא ובגזרה טובה אינה רישמית כל כך כאשר נלבשת עם ג'ינס, ובכל זאת - בשילובים הנכונים - השניים יכולים להרכיב מראה מנצח.

התמונות מ-net-a-porter נותנות טעימה ממגוון הסגנונות והשילובים שאפשר ליצור עם ג'ינס. לא חייבים להצטייד בג'ינס יקר, אבל אם כבר לובשים אחד, אז לא רק עם טי...

** בקרוב אעדכן בעמוד הפייסבוק היכן ניתן לרכוש ג'ינס SEVEN בארץ.

התחלתי ולכן אסיים! (עם אותה שמלה...)

היום ממש התחיל בתחושת 'פעמיים כי טוב'- גם יום שלישי וגם יומה האחרון של דיאטת האופנה שלי ושל שותפי לאתגר.
החלטתי באופן סמלי לסיים את האתגר עם אותה שמלה שהתחלתי אותו (כמובן שחשבתי על זה כבר בהתחלה... וברור שידעתי לספר היום למחמיאים שזו כבר פעם שלישית שאני לובשת את השמלה בעשרת הימים האחרונים ושלא יצפו לראות אותה שוב בשנה הקרובה...).

הוספתי:

צעיף בדוגמת זברה- זארה

חגורת עור סגולה- לולו-ליאם
נעלי פיפ-טואו - ניין ווסט

קמתי עם כאב גרון והצעיף התאים לי לאאוטפיט אבל גם שימש לחימום הגרון. את הקרדיגן לקחתי ברגע האחרון, כדי שלא יהיה לי קר בהמשך היום, וכך יצא שנראיתי קצת אחרת ככל שהתקדם היום; רק עם צעיף בתחילתו, צעיף+קרדיגן באמצע היום ובסוף היום עם קרדיגן בלבד וצעיף שמבצבץ מהתיק.

כשהוזמנתי להשתתף באתגר, התבקשתי לכתוב קצת על עצמי ועל הבלוג; נראה לי הולם לשתף פה בסוף האתגר, לקראת הסיכום:
סבתא שלי היתה אומרת שכל אשה צריכה 3 שמלות - שחורה, חומה ואפורה כהה - ואביזרים בכל הצבעים. אז, איבזור כלל גם כובעים וכפפות ולא "רק" נעליים, תיקים, חגורות, תכשיטים, מטפחות, מעילים.... פיספסתי משהו? עם סבתא כזו (וסבא לא פחות סטייליסט למען האמת) אין פלא שגדלתי עם אמא אופנתית במיוחד, שעד היום מלמדת אותי דברים חדשים ובכל זאת טוענת שהגולם קם על יוצרו... בסוף שנת 2004 שבתי מניו יורק לאחר כ-5 שנים, כשבאמתחתי גם תואר בהצטיינות ב"ניהול אופנה" (Fashion Merchendising MGMT) מ-Fashion Institute of Tecnology וידיעה ברורה שאני רוצה לעשות לאנשים מייקאובר ולשנות את חייהם. יש משהו מאד מרגש בלעזור למישהי/ו להרגיש יפה יותר. לקח לי עוד 3 שנים להתחיל... את לי'תלבש התחלתי לכתוב בסוף 2009 מתוך כוונה לשטוח את ה'אני מאמין' האופנתי שלי ואני עדיין נרגשת כשיש לי השראה לפוסט חדש ומהתגובות.

סבתא לא באמת הסתפקה ב-3 שמלות אבל באומנות האיבזור היא שלטה ועם 6 פריטים אני הולכת בדרכה...

הדיאטה הזו אשררה התנהגויות ומחשבות ישנות וחידדה תובנות חדשות יותר;

תמיד אהבתי אביזרים. נעליים במיוחד. גדלתי לתוך זה... אביזרים מאפשרים לנו למקסם את המלתחה, להוסיף עניין, 'לקשור' פריטים לכדי 'מראה' (LOOK), ולהחצין, או להפנים, את האופי שלנו. כל כך הרבה אושר ב"אביזר"... המילה מגמדת קצת, כי לפעמים האביזר הוא העיקר.

גזרות קלאסיות לא יוצאות מהאופנה! כדאי להשקיע בפריטי בסיס בגזרות טובות ובצבעים ניטראליים; כל עוד המידה לא משתנה, סבירות גבוהה שנוכל לנצל אותם לאורך זמן. אסייג ואוסיף למען הסר ספק; ניואנסים הם דבר חשוב באופנה ולכן כדאי להתעדכן מידי פעם על מנת לוודא שהפריט הישן לא נראה מיושן...

אני אוהבת שפע! בארון ובכלל... אבל לאורך השנים למדתי לקנות חכם יותר; הטריק הכי טוב שאני יכולה להעביר הוא "להחזיק". אם בצעירותי רצתי למדוד כל פריט ברגע שראיתי על המדף, היום אני מסתובבת בחנות ואוספת את מה שנראה לי. כך יוצא שברוב הפעמים אני כבר לא רוצה למדוד את רוב הפריטים שבחרתי, כי מצאתי אחרים, טובים יותר. אני חושבת מראש עם מה אלבש את זה והאם זה מתאים למלתחה שלי ולי. לפעמים יש גחמות וכדאי להיות כנים עם עצמנו ברגעים כאלו... "אני הרי לא באמת אלבש את ה-(השלם/י את החסר) יותר מפעם אחת!" צריך להכנס ללקסיקון.

לא תמיד יש השראה או חשק, אבל ברוב הימים אני משתדלת לחשוב- אם אפגוש מישהו שלא ראיתי הרבה זמן, או מישהו חדש שארצה להרשים- האם "זה" מה שאני רוצה לשדר? קשה להגיע ל"זה" עם 6 פריטים בלבד, אבל זה אפשרי עם 10 (ומעלה..). הדיאטה חיזקה את הרצון 'לבזבז נכון' ולהוציא את המיטב גם מהמלתחה המתעדכנת וגם מחשבון הבנק.

ומחר? איכשהו הצלחתי להימנע מעריגה ממושכת על הבגדים בימים האלו (טוב, עידכנתי את הבלוג בכל יום... שאפו גדול למי שעושה את זה על בסיס קבוע!) אבל יש פריט אחד שחייך אלי כל בוקר; אחד הפריטים הקיציים הבודדים שקניתי בפריז ושלאור הדיאטה המתין בסבלנות לחשיפה... אני לא באמת יודעת אם אלבש אותה מחר, אבל כרגע נראה לי שזו תהיה החולצה

עד לאתגר נמנעתי מלשים פה תמונות שלי; "אני זה לא האישיו פה" הסברתי לחברים. אין לי ספק שתמונות מספקות אמינות, אבל באמת רציתי לתת למילים לדבר... מצד שני, אחרי המבוכה הראשונית אני מאמינה שאחלוק פה 'הופעות' ראויות שניתן ללמוד מהן משהו או סתם אם אחשוב שיכולות לעורר השראה. לא בכל יום... מידי פעם.

תודה ל-onlife על ההזמנה ולמי שעקב ותמך, פה בתגובות או בלב (-:

וכמובן, תמשיכו לבקר בעמוד של לי'תלבש בו התובנות קצרות הרבה יותר...

דיאטת האופנה - יום 9, מריחים את הסוף

בצעד חסר תקדים כמעט, החלטתי ללבוש את אותו פריט יום אחרי יום (הג'ינס היה סוג של ניחא, אבל זה... כאמור חסר תקדים!); זה מבחינתי חלק מהאתגר - כל הקונספט מנוגד להתנהלות שלי וזה צעד אחד נוסף....

לחצאית מאתמול ציוותתי את החולצה הלבנה ואת הקרדיגן.

הוספתי:

צעיף - קוקאי

סנדלי 'לב' סגולים - עמנואל

צמיד CUFF דק - היה של אמא שלי. קשה לראות, העיניים של הנחש הן אבנים בצבע רובי.

הצעיף הזה מאד ורסטילי וחביב עלי במיוחד; הצבעוניות שלו שוברת כל הופעה מונוכרומטית או לחילופין, 'קושרת' ביחד צבעים שלפעמים כאורה לא מתאימים. היום הוא קשר לי את הסגולים, אבל עם ג'ינס לבן ואותה חולצה לבנה, הוא נראה קייצי ממש בתוספת צמידים בצבע טורקיז שמבליטים את הנוכחות שלו על הצעיף.

אני מקפידה לנעול גם נעליים שטוחות; בימים שאני צופה התרוצצות או סתם כדי שיהיה לי ממש נח אבל בעיקר כדי לשמור על הגוף. נעילת נעלי עקב תורמת הרבה להופעה; היציבה משתנה, אפשר 'לשחק' עם הפרופורציות (חלוקת הגוף), יש בגדים מסויימים שפשוט נראים טוב יותר כך ובמקרה שלי, כל תוספת לגובה מתקבלת בברכה. אבל זה גם לא ממש בריא ובטווח הארוך, עלול להיות מאד לא אסטטי. מאז שצלמי פאפארצי החלו מצלמים את כפות הרגליים של ויקטוריה בקהם - בתקופה בה היו שמועות על ניתוח שהיא עומדת לעשות בגלל העצם הבולטת- התחלתי לדאוג ולשים לב לכך. לשמחתי לא חסרים דגמים של נעלי סירה וסנדלים נפלאים.

הסוף מתקרב. לא אכחיש שביומיים האחרונים אני כבר עוקבת אחרי מזג האוויר של יום רביעי ומנסה לחשוב מה אלבש אז, כשאחזור להיות עצמאית לחלוטין. אני מעבדת את החוויה ומנסה לתמלל אותה עדיין לכדי מסקנות... היי, יש לי עד מחר!

בינתיים, היום השמיני שלי ושל שותפי לאתגר ב-onlife

דיאטת האופנה -יום 8.

שבת נינוחה בבגדי בית אפשרה לי קצת להתגעגע לששת הפריטים ומזג אוויר סלחני יחסית אפשר לי ללבוש שילוב שככל הנראה אלבש עם גרביונים ונעליים סגורות באחד מימי הסתיו (מתישהו זה יקרה והוא יגיע!); חולצה ארוכה וחצאית של זארה.

הוספתי:

שרשרת - שלי דהרי

צמיד CUFF כסף/זהב- היה של אמא שלי

נעלי עקב פיפ-טואו - ניין ווסט

הנעליים ישנות מאד אבל נוחות ומקבלות עדיין מלא מחמאות.

השרשרת היא אחת מהחביבות עלי והיתה סיפתח למערכת יחסים נפלאה עם שלי ועם התכשיטים שלה. בחמשוש האחרון שלי הציגה את קולקציית הסתיו החדשה שלה אבל לא הספקתי לבקר ואני מתכננת ביקור בסטודיו שלה בקרוב.

ה'שוס' של היום; מישהו ראה אותי ותהה - לאחר מבט בוחן- אם סיימתי כבר עם הדיאטה. אמנם לא יצא לו לראות אותי בכל יום, אבל כשתחושת ה"נמאס" מזדחלת גם זה סוג של וואו. ובאמת, הרגשתי היום שהבגדים נראים אחרת מאיך שנראו בימים הקודמים, ולא בגלל האיבזור המועט אלא בגלל השילוב!

אני מאוד אוהבת אביזרים אבל כשזה מגיע לתכשיטים, אני גם מתחברת למראה המינימליסטי. כשהבגדים בעלי גזרה טובה אני לעיתים מוותרת על תכשיטים all together; זה בא בתקופות... המראה של היום יכול לעבוד עם סגנונות שונים של אביזרים אבל גם להיראות קלאסי ונקי בלי תוספות בכלל.

מזמן לא הזמנתי אתכם לבקר בעמוד של לי'תלבש בפייסבוק...

וביום ה-6, חזרה בתשובה

אתמול כתבתי שככל הנראה ארמה היום, אבל תגובתה של איילת עוררה בי מחשבה נוספת והחלטתי לדבוק באתגר. מה, זו לא אנרכיה... ואיך אוכל להתעצבן בלב שלם על מי שלא מאותת לפני שעוקף אותי אם גם אני אחליט שהחוקים תקפים רק כשנח לי?... אז נכון שלסופר קפצתי בשמלת בית פרחונית (סליחה, לא צילמתי... זו ממש היתה 'קפיצה'), אבל לאירוע הלכתי בג'ינס וטי-שירט! הג'ינס מתאים לנסיעה על הקטנוע (שלו) והטי מתאימה למזג האוויר. בשמפינה השיקו כמה סוגי למברוסקו חדשים ונסענו לת"א לפגוש חברים לדרינק של שישי בצהריים.
הוספתי:
קלאצ' עור בציפוי לבן מבריק - דניאלה להבי (מתנה מ'חמותי')
שרשרת - מתנה (ככל הנראה מרומא, אולי מבנגקוק)
נעלי עקב אדומות - DKNY
טבעת קוקטייל אדומה (שענדתי גם ביום 2) - מנגו
חזיה אדומה - כשאין הרבה בגדים גם חזיה אדומה היא אביזר- נדמה לי של לי קופר.
קסדה ורודה. היה כל כך נעים שאפילו לא הייתי צריכה לרמות עם מעיל! (ילדים, אל תנסו את זה בבית...)

אני לא נוהגת לשלב חזיה צבעונית עם חולצה לבנה אבל הפעם החלטתי לגוון אה-לה-מרי קייט אולסן ושילבתי חזיה אדומה, להרגשה הטובה. החולצה דקה יחסית ובעלת מפתח רחב ואם משהו הציץ, זה התאים...

מחוץ לאתגר לא הייתי מתלבשת כך. יצא לי לציין פה שאני לא ממש נערת ג'ינס וטי-שירט. זו באמת הטי הלבנה היחידה שלי... והג'ינס; בהיר מכדי להתאים לאירוע, גם אם הוא בצהריים. אם הייתי משנה דבר אחד ובכל זאת שומרת על צביון ההופעה, הייתי בוחרת בג'ינס כהה וגבוה יותר. הג'ינס הזה נקנה ממש למטרות יום-יומיות ולא לשילוב עם טי...
ובכל זאת, היה לי נח... גם בבגדים וגם עם עצמי. שבת שלום איילה (-:

דיאטת האופנה -יום 5 (חמישי שמח!)

התעוררתי לבוקר קריר (טוב, יחסית...היתה קצת רוח) ונזכרתי שיש לי עדיין פריט לא מנוצל (!!) - קרדיגן קצר וסגול. הו, האושר... אז היום לבשתי את השמלה המנוקדת ואת הקרדיגן.
הוספתי:

4 צמידים שנרכשו באמסטרדם אבל אני בטוחה שמקורם בהודו...
סנדלי רצועות- קנת' קול. הרצועות מתחלפות; מבריקות ומט (בד).

בתמונה הזו - בניגוד לזו של יום 1- קל יותר להבחין באלמנט הפּליסֶה שבמרכזה של השמלה. צילמתי גם מקרוב. אני אוהבת שיש little touches...

הקרדיגן חותך אותי בדיוק בשליש הגוף ויוצר חלוקה נכונה של הגוף. שליש למעלה- 2 שלישים למטה.

עוד לא החלטתי כיצד להתמודד עם האתגר במהלך הסופ"ש.
מניחה שארמה... מודה! הוזמנתי כעת לאירוע צהריים מחר ועל אף שניתן ליצור לוק-שישי-לדרינק-צהריים מתוך המבחר, עברה תקופה מאז שהיו לי כאלו תוכניות לשישי ואני מאמינה שארצה לגוון ולהתרענן גם במובן הזה.

זה אתגר מעניין שבאמת גורם לי לחשוב על התרבות הצרכנית שלי (ועל זה שאני ממש רוצה עוד ג'ינס שווה...) שלא לומר 'פזרנית' לעיתים. השבוע שודר בערוץ 10 הפרק הראשון של סדרה בשם "המדריך למליון הראשון" שנגע אצלי בדיוק בעצב הזה. אני אוהבת לקנות ויודעת מתי זו לא קניה חיונית (אממ... בד"כ... זה לא שאין לי מה ללבוש...) אבל יש לי תחושה שהניסוי הזה יהיה נקודת המפנה אליה אני מנסה להגיע מזה זמן. לא "לא לקנות" או לא לצרוך אופנה, כמו להיות יותר מודעת לכלל ההוצאות שלי.
I guess only time will tell...

הנה סקירת הדיאטה ב-onlife שאלמלא ההזמנה, אני בספק אם הייתי 'משתעשעת' בחוויה שכזו.

סופ"ש נפלא

דיאטת האופנה -יום 4

היום התחלתי "למחזר"; הכי טבעי היה להתחיל עם הג'ינס. זה פריט שמיועד לחרישה וטבעי יחסית (אם כי לא לי...) ללבוש ג'ינס יום אחרי יום. צירפתי אליו את הטי הלבנה. גם, טבעי... זה הכי "ג'ינס וטי-שירט" שיש לי.

האיבזור קליל בנוכחות וגם בצבעוניות, כיאה ליום חם (נוסף...):

חגורה כחולה (עור? אולי...לא בטוחה) - Paul&Bear. נרכשה באותה פעם שקניתי את הצעיף מיום 2.

צעיף צר ודק - מנגו

שרשרת - דפנה קוצר "קוזינה". אחת מהשרשראות החביבות עלי; מעניינת, עדינה, עם אבנים סגולות (אוהבת את הצבע ומשלבת אותה הרבה) ובאורך מצויין.

טבעת קוקטייל כסף/סגול- מנגו

סנדלי עקב - קנת' קול

את הג'ינס קיפלתי הפעם פנימה, למראה ארוך ונקי יותר, שמתאים לנעלי עקב עדינות.

התמונה במרכז - צילום עצמי מהבוקר...

התמונה מימין- צולמה ע"י טל (היי!!) אחר הצהריים, בנסיון כושל שלי להראות את הנעל מזוית אחרת... אבל הצבעים כל כך הרבה יותר חדים, פשוט הייתי חייבת לשים גם אותה.

אתמול בערב סֶמי-רימיתי; הוזמנו לחברים וממש לא התחשק לי ללבוש משהו מ-6 הפריטים. הם מתאימים ליום-יום אבל לא לרביצה אצל חברים... מכיוון שאני מרגישה שם בבית, פשוט לבשתי "שמלת בית", כזו שאני בעצם לא יוצאת איתה לשום מקום (חוץ מלהורים לארוחת צהריים או לסופר).

ציינתי פה בעבר שגם בבית אפשר ורצוי להיראות כמו שצריך, אז מצאתי לנכון לצלם ולהתוודות. חדות העין יבחינו במשהו שקראתי לו פעם "פאדיחה" (ואני לא מתכוונת לפנים המבריקים שלי...)

דיאטת האופנה -יום 3

היום היה חם. שמתם לב?? מכיוון שרוב היום אני בסביבה ממוזגת החלטתי לא להתחיל למחזר עדיין ולבשתי - כמתוכנן- את 2 הפריטים האחרונים והלא ממש רלוונטים למזג האוויר: ג'ינס (GAP) וחולצת ויסקוזה של זארה. אלו גם 2 הפריטים החדשים ביותר מבין הנבחרים; שנייהם נרכשו בתקופת ראש-השנה האחרון.

מזה זמן שחיפשתי ג'ינס. יש ברשותי כמה שווים (פרימיום ג'ינס) מתקופת ניו יורק, ועוד כמה שצברתי במהלך השנים, אבל רובם גדולים עלי (פה אין מאפינס...) או פשרה שהתקבלה במהלך החיפוש. גם הג'ינס הזה הוא "ליד" אבל ענה על הצרכים המיידים. המותן מעט נמוכה מבחינתי אבל הוא לא "גזרה נמוכה", המחיר תחרותי, הצבע קז'ואל-טוב (חיפשתי כהה יותר) ויש לו את הקיפול המעוטר הזה שעשה לי חיוך. כשלא בא עליו, פשוט מקפלים פנימה...

את החולצה קניתי מתוך כוונה ברורה 'לחרוש עליה'; עוד טרם המדידה היה לי ברור שאוהב אותה. הצבע ניטראלי ולכן הולך עם הכל כמעט (וגם מתכתב עם טרנד הניוד), מראה האובר-סייז חביב עלי (כשעשוי טוב וכשזה לא בהגזמה) ויש לה ברק עדין - או כמו שהגדירו באתר: גימור סאטן- שמאפשר לשדרג אותה.

התלבטתי איזו שרשרת לענוד אבל היה חם מידי בשביל משהו דרמטי, והאמת היא שלמרות שזו חולצה שכדאי להוסיף לידה צבע, אני אוהבת אותה לפעמים גם כך, נטולת איבזור. הוספתי:

צמידים מ-accessorize - שני סטים שאני בד"כ עונדת ביחד.

נעלי עקב - ניין ווסט

לקחתי צעיף - Paul&Bear- אבל לא הייתי זקוקה לו אז נותר בתיק

והתיק... סוף סוף זכרתי והצטלמתי איתו וגם צילמתי בנפרד. תיק עור שנרכש בפריז בהנחה שערורייתית.

אני כבר לא מחליפה תיקים כמו פעם... כשיש אחד-שניים טובים שמתאימים להכל זה לא נחוץ, ואני מרגישה שזה הפך אותי לפחות פאנאטית. באמת! אני מלמדת על פרופורציות (של הגוף) ותמיד מזכירה שגם מומלץ לקחת את הכל בפרופורציה. לא להתרגש ולא להקשות- צריך להנות!

מחר מתחילים למחזר. בערך...

והנה איך שזה נראה ב-onlife

דיאטת האופנה - יום 2

יום שני זה עדיין קל... הבגדים נלבשים 'פעם ראשונה', בחרתי פריטים שאני אוהבת וניתן עדיין להתלבט - אם כי בקטנה- "אז מה אני אלבש היום?".

היום לבשתי את הטי של H&M ואת החצאית של זארה.
כשהייתי בפריז כל מה שרציתי מ-H&M היו עוד טריקו לבנות כאלו (V) וגרביונים שחורים... רצה הגורל והגעתי לסניף שהיתה בו מכירה לא מתוכננת ולכן - כך אני מניחה- לא נותרו דברים כל כך בסיסיים. כנראה שאין מנוס מלקפוץ לאחד הסניפים המקומיים; אמנם בעבר לא מצאתי שם כאלו אבל תמיד נחמד לראות מה התחדש.

את החצאית הזו אני לובשת לא מעט; כחול כהה הוא חלופה נפלאה ופחות פורמאלית לשחור והיא משתלבת לי עם המון חולצות, קרדיגנים וצעיפים. חשוב מזה- הגזרה שלה מאד נכונה לי וכמובן, יש כיסים! זה תמיד יתרון מבחינתי.

שילבתי עם:

נעלי סירה בכחול כהה (נרכשו בפריז ב-Reppetto). צילמתי מקרוב שתראו את הצנוץ הקל.

צעיף קליל של Paul&Bear

טבעת אדומה של מנגו

הצעיף הזה נכרך המון סביב צווארי! הצבעוניות שלו מחמיאה לי (כחול זה הצבע שלי), האדום שבו זורק צבע ומשתלב גם עם נעלי סירה אדומות

שיש לי (ושעמדו היום כאופציה) ויש בו גם נגיעות של ורוד, לבן, טורקיז וחאקי, כך שהוא משתלב נפלא גם עם הצבעים הללו. עם הגעתי לאזור ממוזג, הצעיף עובר ל'תצורת הגנה' כמו בתמונה הקטנה. זה גם נותן קו אורך.

הפעם צילמת את עצמי... קצת פחות נבוכה, אבל לא ממש מוקפדת; אצתי - פעמיים...- להגיע בזמן לעמדת הצילום.

דיאטת האופנה - יום 1

בשבת בבוקר החלטתי שאין טעם יותר לדחות את הקץ והתחלתי לבחור בגדים לאתגר. הבחירה לא פשוטה; ציינתי בפוסט הקודם את החששות המיידיים וכשהגעתי ליישום מצאתי שיש עוד כמה לבטים:

מצד אחד אני רוצה להתלבש באופן שמייצג את הסגנון שלי אבל מצד שני, אני אוהבת לגוון ולא תמיד נכנסת לאותה "קוביה". מצד אחד אני רוצה להרשים אתכם (אם כבר כנות...) אבל מצד שני זה אף פעם לא שיקול באמת... אני נהנית מתגובות על הופעתי אך נאמנה לעצמי ולא 'מתלבשת בשביל אחרים'.

פריטים מסויימים ששקלתי לבחור - כמו חולצת שמלה לבנה - התגלו כמוגבלים למטרות האתגר; הגזרה לא מאפשרת לחגור חגורה ואז היכולת שלי לשנות אותה קטנה באופן משמעותי...

ומה יהיה עם מזג האוויר??!

בסופו של דבר, אלו הבחירות - השתדלתי לבחור בפריטים 'רגילים' יחסית; הם נוחים ל'מניפולציה' ומייצגים מלתחה סטנדרטית. יחסית... ולא פחות חשוב- רק 2 מתוך ה-6 הם מקולקציות נוכחיות.
חצאית כחולה כהה - זארה

חולצה עם כיסים- זארה

קרדיגן סגול- מנגו

ג'ינס וטי-שירט (טרום גיהוץ...)- ג'ינס מגאפ, טי-V של H&M

שמלה מנוקדת של טלי אימבר

היום לבשתי את השמלה. אני מאד אוהבת אותה- היא קלילה (מבד טריקו דק) אבל גזורה ותפורה היטב. אלמנט פליסה לכל אורכה במרכז. בעלת שרוול קטן ומחשוף מרובע שלא נחשף הפעם... וכמובן צבעוניות "קלה". הוספתי:

צעיף באותם גוונים, בעל 3 דוגמאות שונות - נמר, זברה ופרחים - גאלה. במהלך היום נכרך בצורה קצת אחרת

חגורה רחבה, מבריקה מעט - מנגו (היתה על שמלת קיץ. השמלה ניתנה לחברה, החגורה בשימוש רב)

צמידים: 2 פושטיים (נדמה לי שנקנו ב-H&O) ואחד שווה, שהיה של אמא שלי.

נעליים בצבע קרם - ניין ווסט
שכחתי לצלם את התיק... שחור. עור

על אף שהחלטתי לא לבחור את האיבזור מראש, היה לי קצת יותר זמן בבוקר; אין ספק שקל יותר לאבזר מלבחור את האאוטפיט כולו... רמת הסטרס לא גבוהה מידי אם כי אני מתחילה להפנים את מחוייבות התחזוקה באתגר שכזה (כביסה/גיהוץ).

אולי מתישהו לא אהיה נבוכה להצטלם ואמצא פוזה נינוחה יותר.... נראה מחר.

וככה הציגו את האתגר בפורטל Onlife

דיאטת האופנה שלי

פורטל onlife פנו אלי ואל בלוגריות אופנה נוספות עם הצעה להשתתף בפרוייקט מעניין; דיאטת אופנה.
במשך 10 ימים, החל מיום ראשון הקרוב, אסתפק ב-6 פריטי לבוש (לא כולל אביזרים) אותם אצטרך לשלב בחכמה לניצול מירבי ומיטבי, מבלי להתפשר על הסטייל שלי.
אתגר לא פשוט למישהי שמחשיבה את ארון הבגדים שלה כ"אוסף של שנים" ונהנית לגוון ולהרכיב אאוטפיטים שונים, אבל הוא מתכתב עם מה שאני מלמדת את לקוחותי (וקוראי הנאמנים) וגם עם התנהלותי לאחרונה.
בחודשים האחרונים - מיד עם קבלת ההחלטה על החופשה הבאה (לשוויץ ופריז), ממנה חזרתי לפני כשבועיים - הכנסתי את עצמי לדיאטת שופינג... ההורים צדקו; כסף לא גדל על העצים, ואם אני רוצה להנות בפריז כמו שצריך, שזה לעשות שופינג בכיף, הרי שצריך להתחיל לחשוב על ה"בזבוזים" הלא הכרחיים שהם שופינג למטרות כיף...

את התקופה עד לנסיעה מילאתי במחקר אינטרנטי על החנויות בהן ארצה לבקר ובנסיון להכין רשימת קניות שתתאים להחלטתי להשקיע בפריטים קלאסיים איכותיים ולא לחשוב רק על הסתערות ומאסה. איכות Vs כמות.

ארזתי בצורה מאד לא יעילה - לא רציתי שיהיה לי קר ולא רציתי להרגיש שמשהו חסר והיה מקום!- ובאמת לא נותר מקום רב לתוספות... הייתי חייבת לקנות במשורה!

בסופו של דבר מצאתי את עצמי באופן לא מפתיע לובשת בעיקר כמה פריטים בשילובים שונים, תוך התעלמות מוחלטת מרב הבגדים האחרים... והקניות? לא רבות אך מספקות בהחלט וברובן ישמשו אותי למשך יותר מעונה.
עלי להודות שאני לא מחשיבה את עצמי כ"בלוגרית טיפוסית"; מי מכם שעוקב אחרי הבלוג יודע שאני ממעטת לחלוק פרטים על חיי ומחשבותי ומתייחסת לפלטפורמה הזו כ'בלוג דידקטי' בו אני מנסה לתת עצות ישימות ומחשבות/דעות על אופנה וטיפוח בלבד. כך שהאתגר הוא כפול וסוג אחר של שיתוף...

אז במסגרת השיתוף אוסיף ואספר שלאחרונה אני בפרוייקט של סידור הבגדים. זה "פרוייקט" כי אני לא ממש מוצאת זמן לעשות זאת באופן מסודר ולכן אחת לכמה ימים אני מקדישה קצת זמן למיון, קיפול ותהיות כגון "אני עוד אלבש את זה? אני צריכה את זה? יש לי למי לתת?". אני תוהה אם בתום 'עשרת ימי גמילה' יהיה קל יותר לענות על השאלות האלו...

את הפוסט הזה אני כותבת טרם בחירת 6 הפריטים. החששות:

- מה יהיה עם מזג האוויר הזה?!? הוא יישאר יציב ל-10 ימים?!?!?

- במסגרת החוקים, עליוניות נחשבות לפריט (כלומר אחד מתוך ה-6) ואני לובשת עליונית - מותאמת ללבוש- כמעט בכל יום, כי אני עובדת (גם) במשרד קפוא (וגם כי אני אוהבת את המראה).

- אני לא מכינה את הבגדים מראש; לפי מצב הרוח בבוקר, התוכניות לאותו יום, מזג האוויר והזמן שיש לי להתלבט, אני מחליטה איך אראה היום. לפחות יהיה לי עוד קצת זמן בבוקר ל'סנוּז'...

- רצוי לא לרמות, אבל מומלץ לחלוק במידה וזה קורה; אז אני כבר מתוודה שאני ארמה! יש לי 2 אירועים בשבוע הקרוב אבל את הלבוש היומי אשתדל להרכיב מ-6 פריטים בלבד...

WISH ME LUCK

אממ...זה לא אמור להראות ככה; המרחק הקטן בין מטופחת למוזנחת

נשים רבות משקיעות זמן וכסף בהופעתן החיצונית במטרה להיות יפות וזוהרות אבל 'נופלות בקטנות'. כמה דברים שתמיד תופסים לי את העין וגורמים לי לחשוב "לא עדיף היה כבר לוותר?" או "איך לא שמת לב?!?!"

מכוני מניקור-פדיקור צצים בכל פינה והמודעוּת לטיפוח הציפורניים רק הולכת וגוברת ובכל זאת, אני נתקלת לא אחת בנשים שבוחרות לאמץ טרנד צבעוני כלשהו אך שוכחות (או מתעצלות?) להסירו או לחדשו כשמתחיל להתקלף.
אם התחזוקה בעייתית עבורך, ותרי!
ידיך יראו מטופחות יותר ללא לק מאשר עם הצבע הטרנדי התורן, מקולף.
החלופה - קלה יותר לתחזוקה וסלחנית מעט יותר לקילוף קל- לק בהיר או בגוון שדומה לגוון עורך (אך מבלי שיראה 'עירום' מידי אם את לא רוצה לוותר על האפקט).


אחד הדברים שצורמים לי במיוחד הוא"החזיה המציצה"; אני לא מתכוונת לכתפיה סוררת שמגיחה כי התכופפת והחולצה זזה, או אם את סוג של גוון סטפני והחזיה האדומה אמורה להיראות מבעד לגופיית הנמר... אני מתכוונת לאותן חזיות שלא מתאימות לגזרת הבגד וכך מחרבות את ההופעה כולה.

גם אם זו שמלה/חולצה ממש יפה; אם אין לך חזיה מתאימה או שמבנה גופך לא תומך בבגד, ותרי!
חברות ההלבשה התחתונה מציעות כיום דגמי חזיות המותאמות למגוון הגזרות המשתנות של השמלות והחולצות, כולל חזיות שניתנות ללבישה בדרכים שונות כך שאין הכרח לרכוש מספר רב של חזיות.



ואם כבר דברים שמציצים...


לא אחת יצא לי לטפוח למישהי זרה על הכתף ולהכניס לה בעדינות את תוית החולצה פנימה. זה אומר שהלובשת לא הסתכלה במראה לפני שיצאה מהבית וזה יוצר מראה קצת מרושל (גם אם 'בקטנה'). לקטגורה הזו אני גם מכניסה את הכותפות הפנימיות לתלית הבגד שמציצות לפעמים בבית השחי...
ובל נשכח את "התחתונים המציצים"; בד"כ זה קורה בזמן ישיבה ובמיוחד כאשר לובשים מכנסיים בגזרה נמוכה. בידקי כיצד הישבן נראה במכנסיים ובמיוחד בידקי כיצד נראה כשאת מתכופפת. זה אפשרי!





זו הזדמנות מצויינת לציין שאני ממש לא ממליצה לשלב תחתונים שחורים עם מכנסיים לבנים/בהירים...



איפור הוא נושא מורכב; אין ספק שצריך לדעת כיצד להתאפר וכיצד להתאים את המוצרים והצבעים הנכונים לך ולנסיבות (איפור/לילה, יומיומי/לאירוע וכד'). אבל יש כמה דברים שעליהם אין מחילה (טוב, אולי קצת נסחפתי..);
בדומה ללק, אם בחרת באודם צבעוני אני מצפה לתחזוקה הולמת; שפתיים שבמרכזן חלל שאינו צבוע לא נראות טוב. כאמור, אם אין לך אפשרות, זמן או מראה קטנה זמינה לתחזוקה- ותרי! אולי ליפגלוס הוא הפתרון בשבילך?
אודם על השיניים הוא תקלה מצערת... אני מקווה שתמיד יהיו לידך חברים טובים שיפנו את תשומת לבך (ולאוכל בשיניים...). טיפ להפטר מעודפי אודם: לאחר מריחה הכניסי את האצבע המורה אל הפה ומישכי החוצה בעדינות.
אם איפור העיניים מרוח את נראית עייפה; בידקי אם יש מקום להחליף את המוצר או להיעזר בפודרה (מומלץ לפדר את העפעף לפני מריחת הצללית).
איפור משמעותי בפנים מחייב שימת לב גם לצוואר בכדי שלא היו הבדלי גוון חדים.


והדבר האחרון ואולי הכי דבילי, ובכל זאת... המדבקה בסוליית הנעליים. כן, אני בהחלט טורחת להוריד אותה!
זה בולט במיוחד בנעלי עקב, אך גם את את נוטה לסכל רגליים ...

תשומת לב לפרטים הקטנים יכולה לעשות הבדל משמעותי הרבה יותר למראה שלך מ"עוד חולצה יפה".

שבוע טוב!