יום שבת, 4 בדצמבר 2010

יום שבת, 27 בנובמבר 2010

הזמנה...

לקוראי הנאמנים (והנאמנות, כמובן!) בבלוג-ספוט - הפלטפורמה הזו- אני רוצה להזמין אתכם להרשם ל-לי'תלבש בתפוז;
יש שם תנועה רבה וקוראים פעילים ואשמח אם תקחו חלק.
אפשרי לענות שם ברמה האישית, מה שלא קיים כאן...
אמשיך לעדכן את רשומותי גם כאן, כי אני רגילה לעורך (-: אך אשמח אם 'תעברו דירה'

להרשמה הכניסו את כתובת המייל בחלונית שנמצאת מימין, בראש העמוד

שבוע טוב!

יום שבת, 20 בנובמבר 2010

טעויות קטנות- אסונות גדולים או, איך תגרמי לבגד לעבוד בשבילך ולא נגדך

טוב, אולי הכותרת קצת דרמטית אבל הדוגמאות הבאות, גם אם מעט מוקצנות בחלקן, מייצגות טעויות נפוצות ומצערות שניתן להימנע מהן בקלות.
אני חוזרת שוב ושוב על כך שכדאי להתרחק מגזרת מכנסיים נמוכה; זה מחלק את הגוף בצורה לא נכונה- מאריך פלג גוף עליון ומקצר את הרגליים, מבליט את 'ידיות האהבה' ובינינו, זה גם די פרחי וממש לא אופנתי. האישה המקועקעת היא קאט פון-די (Kat Von D), אמנית קעקועית ובעלת תוכנית ריאליטי {שקושרה לאחרונה לאקס של סנדרה בולוק}. אין ספק שמדובר בפרסונה ראוותנית ועם זה אין לי בעיה, אך היא מציגה את גופה בצורה שכלל לא מחמיאה לו. מימין, שתי דוגמאות לתוצאות של מכנסיים אולטרה-נמוכים; סבבה שיש לך קעקוע בבטן, אבל אפילו העקבים האימתניים לא מצליחים לגרום לרגליים להיראות ארוכות... בתמונה השניה סימנתי בחץ על-מנת שלא תפספסנה; נשים רבות שכבר הבינו שגזרה נמוכה זה OUT, לובשות חולצות ארוכות מעל ומפספסות פעמיים; בד"כ הרגליים נראות בכל זאת קצרות מידי והחולצה תשב פחות טוב על הגוף בגלל הבליטה שנוצרת. מנגד וסוף סוף בדוגמא טובה, הקו מצביע על קו המותן הנכון בשמלה השחורה. מבלי להתפשר על מראה אדג'י, היא נראית זוהרת ומלוטשת יותר.




















דוגמאות נוספות ל'חיתוך מקצר רגליים' אצל קלייר דיינס ובריטני ספירס; לקלייר מבנה גוף אתלטי וככזה, בעל פלג גוף עליון ארוך ורגליים קצרות יחסית. שילוב הגופיה הבהירה והארוכה על הג'ינס הכהה מדגיש ומאריך עוד יותר את גופה והנסיון למתוח את הג'ינס על נעלי העקב, לא תורם חן ולא אורך לרגלייה. סימנתי מימין את המקום שבו אני מנחשת שהג'ינס יושב וזה קצת נמוך מידי גם אם החולצה היתה קצרה. ראו כמה קצרות נראות הרגליים... לעומת זאת, בשמלה הצמודה הדוגמא של הבגד מגדירה את הגזרה שלה בצורה מושלמת; נקודת המפגש במרכז מגדירה אן קו המותן שלה (גבוה) ויוצרת פוקוס אל החלק הדק ביותר אצלה מבלי להדגיש את הכתפיים בצורה לא מחמיאה. גם הנעליים בעלות המפתח העמוק עוזרות להאריך את הרגליים כמובן.
בריטני אף פעם לא היתה מודל לחיקוי וגם כשהיא משתדלת זה כבר לא נראה משהו... ובכל זאת- המגפונים משמאל לא נכונים לרגליים שריריות כשלה ובמיוחד לא בשילוב שמלה ארוכה שכזו. זהו חיתוך משני הצדדים של הרגל. השמלה הכחולה דומה באורכה לשחורה וההבדל שהנעליים עושות ניכר.




















זו קיילי קוקו (Kaley Cuoco) מהסדרה - הנפלאה, אם יורשה לי להוסיף- המפץ הגדול/The big Bang Theory. במקרה יש לה מבנה דומה לזה של קלייר דיינס, אך אצלה הטעות היא שהבגדים גדולים מידי. השמלה הכחולה פשוט לא במידה שלה ולכן מונחת עליה באופן מאד לא מחמיא (אני לא מתה על השילוב עם הנעליים האלו אך אני מניחה שעל מישהי גבוהה יותר- לה נועדה- זה יכול היה להיראות אחרת). קו המותן נמוך מידי ומלבד הצבע המצויין עבורה, שום דבר לא עובד שם. בשמלה השחורה יש כבר שיפור; השמלה הדוקה יותר אך יש דגש רב מידי על הכתפיים והזרועות - והן כבר בולטות אצלה מספיק... לבסוף, אמנם לא לטעמי האישי (בעיקר שילוב הנעליים אך גם הגימור הא-סימטרי של השמלה למטה) אך דוגמא מצויינת לכך שבגדים במידה הנכונה פשוט מחמיאים יותר!

קים קרדשיאן למטה חנוקה בשמלה האפורה מכל עבר; השרוולים התפוחים יכולים היו להיות טוויסט מעניין לסילואטה דקה, נטולת חזה, אך כאשר גם השרוולים תפוחים וגם החזה... זה לא עובד. הדוגמאות מימין ממחישות שדווקא חשיפת הזרועות, או שילוב של שרוולים פחות דומיננטיים עם מחשוף (וצבע) מחמיאים יותר למבנה הבשרני שלה.
פעמים רבות היא מתלבשת בטעם רע לדעתי, אך היא תמיד גאה בקימורים שלה ומוכיחה שוב ושוב שבגדים צמודים בהחלט פחות משמינים (כאשר הם בגזרה הנכונה!) מבגדים גדולים 'להסתרה'.













ולבסוף, דוגמא למישהי שהתפתחה ממיוחדג'ת למיוחדת; זוהי סולאנז', אחותה הצעירה - והזמרת הפחות מוכשרת במשפחה- של ביונסה נואלס. היא למדה שאפשר לבלוט בעזרת הבגדים מבלי להגחיך את עצמך ו/או 'להעמיס' טרנדים.
לאורך השנים היא בעיקר 'העמיסה'; יותר מידי דוגמאות, יותר מידי איפור, יותר מידי "חדשנות" ויותר מידי מאמץ...
לאחרונה אני רואה שהיא התבגרה במובן הזה; הגזרות נכונות ומחמיאות יותר, הלוק מוקפד ויוקרתי יותר ובכל זאת יש שם אמירה וייחוד שהם לגמרי שלה.





















מזמינה לבקר בעמוד של לי'תלבש

יום שני, 8 בנובמבר 2010

מכנסיים שחורים, חולצה לבנה...

במסגרת ניהול "פורום אופנת נשים" בתפוז, יוצא לי להחשף באופן מרוכז למגוון רחב של שאלות, דעות ומסקנות בענייני אופנה; מלבד הסיפוק וההנאה, גיליתי שזה עוזר לי 'לזקק' תובנות על אנשים בכלל ובפרט על תפיסתם -"תפיסתן" במקרה זה- את עולם האופנה על מינוחיו.
צירוף האותיות LBD ("שמלה שחורה קטנה"/little black dress) למשל, יוצר אצל כל אחת תמונה אחרת לגמרי בראש! לכאן נכנסים טעם, רקע, דמיון, תפיסת גוף...
דוגמא קלאסית לא פחות, היא השילוב "מכנסיים שחורים, חולצה לבנה"; מי מאיתנו לא קיבלה הצעה ללבוש את השילוב הזה - או חצאית שחורה במקום המכנסיים- כהמלצה לתלבושת 'בטוחה' לראיון עבודה או לדייט? גם אם אכניס לפה את המרכיב החשוב של 'התאמת גזרה למבנה גוף' (ולגיל), עדיין נותרו עולם ומלואו של אופציות ליצירת מראה קלאסי, סקסי, רשמי, יומיומי, מהודר וכו'.
אז קצת לשם ההשראה, קצת כדי להמחיש שוב כמה חשוב להתאים גזרה לגוף, קצת כדי לפאר את המבחר וכמובן, כדי להראות כמה טמון בשילוב התמים לכאורה "מכנסיים שחורים, חולצה לבנה" וכמה הניואנסים משמעותיים באופנה... (והפעם - לאור דרישת הקהל- הוספתי שמות!** בפעם הבאה, אגדיל...)





























יום שני, 1 בנובמבר 2010

ג'ינס. לא רק עם טי-שירט

מספר ימים לפני דיאטת האופנה, נחה עלי ההשראה והחלתי באיסוף תמונות לפוסט על ג'ינס, ברוח הכותרת. רצה הגורל וקיבלתי הזמנה להשקת הקולקציה החדשה של מותג הפרימיום ג'ינס Seven for all mankind, שנערכה ביומו השלישי של האתגר. עד היום לא הלכתי לאירועים כגון זה ממגוון סיבות, אבל SEVEN... והתזמון...

המותג החל את דרכו בלוס אנג'לס בשנת 2000, פחות או יותר בתקופה בה עברתי לגור בניו יורק, ואני עדיין זוכרת את ה-HYPE סביבו ואת תחושת האושר כשקניתי את הזוג הראשון. תמיד טענתי שהחיבור לג'ינס הוא כמו אהבה ממבט ראשון; קשה - כמעט לכולן- למצוא מכנסיים, אבל למצוא ג'ינס זו משימה קשה כפליים. רק כשגיליתי את הפרימיום ג'ינס (ואת החנויות שמוכרות אותם גם בסייל) התחלתי באמת לאהוב ג'ינסים. זו היתה הפעם הראשונה שהרגשתי "כוסית" בג'ינס... הייתי מוכרחה ללכת!
הקולקציה שהוצגה עוצבה במיוחד עבור הקהל הארופאי וכוללת ברובה ג'ינסים צמודים, הדפסים ואבני חן. אני דווקא אהבתי יותר את הדגמים הפחות צמודים, כדוגמאת זה עם תוספת פס הטוקסידו (שלא הוצג אך הוא מהקולקציה החדשה). המותג מציע גם ג'ינסים צבעוניים וכמובן ליין לגברים. לא אנסה לייפות... זהו ג'ינס יקר ואני לא יכולה בלב שלם להטיף לקנייתו, אך אם התקציב מאפשר... בהחלט שווה לנסות!* (ובכלל, להתנסות במגוון הרחב של מותגי פרימיום ג'ינס).


אם ג'ינס הוא פריט מרכזי במלתחה, אני ממליצה לקנות לפחות אחד איכותי, בגזרה קלאסית ובצבע כהה שניתן לשידרוג ביתר קלות.


ואחרי אתנחתא קומית, שקשורה - לפחות אסוציאטיבית- התמונות שהמתינו וכמה מילים על ג'ינס.

(אם 'הדבקת הסרטון לא עובדת, הנה לינק לשם. מומלץ)



סביבת העבודה של מרבית "עובדי-המשרד" מאפשרת להגיע בג'ינס לעבודה ורבים בוחרים באופציה זו, אך בצורה היום-יומית ביותר, שלא לומר מרושלת; ג'ינס גדול/בהיר/מוכתם/קרוע עם טי שירט דהויה לגברים, וג'ינס משופשף מידי/נמוך מידי/קרוע עם טי שירט לנשים. חלקן משלבות חולצה שאינה טי קלאסית, אך לרוב עושות זאת עם ג'ינס בגזרה בעייתית או משופשף/קרוע מידי. קז'ואל יכול (וצריך!) להיראות אחרת!
כפי שציינתי, ג'ינס כהה קל יותר לשידרוג ובאופן כללי מאפשר ליצור מראה רישמי יותר- זה נכון הן לגברים והן לנשים, אך בסביבה לא פורמאלית, גם ג'ינס בהיר ואפילו ג'ינס רחב (baggy) יכולים להשתלב למראה הולם. ג'ינס עם כתמים בהירים או שפשופים, מלבד היותו פחות "משרדי" הוא גם 'מסוכן'; העין נמשכת אל הכתמים הבהירים, ובאופן לא ברור הם בד"כ ממקומים באזורים 'מועדים לסיכון' כמו הירכיים, שהופכים להיות בולטים יותר (אם הם רחבים גם כך)... התאמת גיזרת הג'ינס למבנה הגוף חיונית כמובן, אך לא פחות מזה הסוד הוא באביזרים הנלווים;
אני תמיד חוזרת אל הג'קט כפריט בסיסי; הוא יכול להפוך גם "ג'ינס וטי-שירט" למראה מהודק ורישמי יותר, או למראה שיקי-לא מתאמץ.

















נעלי עקב תמיד ישדרגו 'לוק-ג'ינס', אבל אינן הכרח ליצירת מראה אופנתי.













חולצה מכופתרת - בפנים או בחוץ- בצבע מחמיא ובגזרה טובה אינה רישמית כל כך כאשר נלבשת עם ג'ינס, ובכל זאת - בשילובים הנכונים - השניים יכולים להרכיב מראה מנצח.

התמונות מ-net-a-porter נותנות טעימה ממגוון הסגנונות והשילובים שאפשר ליצור עם ג'ינס. לא חייבים להצטייד בג'ינס יקר, אבל אם כבר לובשים אחד, אז לא רק עם טי...

** בקרוב אעדכן בעמוד הפייסבוק היכן ניתן לרכוש ג'ינס SEVEN בארץ.

יום שלישי, 26 באוקטובר 2010

התחלתי ולכן אסיים! (עם אותה שמלה...)

היום ממש התחיל בתחושת 'פעמיים כי טוב'- גם יום שלישי וגם יומה האחרון של דיאטת האופנה שלי ושל שותפי לאתגר.
החלטתי באופן סמלי לסיים את האתגר עם אותה שמלה שהתחלתי אותו (כמובן שחשבתי על זה כבר בהתחלה... וברור שידעתי לספר היום למחמיאים שזו כבר פעם שלישית שאני לובשת את השמלה בעשרת הימים האחרונים ושלא יצפו לראות אותה שוב בשנה הקרובה...).
הוספתי:
צעיף בדוגמת זברה- זארה
חגורת עור סגולה- לולו-ליאם
נעלי פיפ-טואו - ניין ווסט

קמתי עם כאב גרון והצעיף התאים לי לאאוטפיט אבל גם שימש לחימום הגרון. את הקרדיגן לקחתי ברגע האחרון, כדי שלא יהיה לי קר בהמשך היום, וכך יצא שנראיתי קצת אחרת ככל שהתקדם היום; רק עם צעיף בתחילתו, צעיף+קרדיגן באמצע היום ובסוף היום עם קרדיגן בלבד וצעיף שמבצבץ מהתיק.

כשהוזמנתי להשתתף באתגר, התבקשתי לכתוב קצת על עצמי ועל הבלוג; נראה לי הולם לשתף פה בסוף האתגר, לקראת הסיכום:
סבתא שלי היתה אומרת שכל אשה צריכה 3 שמלות - שחורה, חומה ואפורה כהה - ואביזרים בכל הצבעים. אז, איבזור כלל גם כובעים וכפפות ולא "רק" נעליים, תיקים, חגורות, תכשיטים, מטפחות, מעילים.... פיספסתי משהו? עם סבתא כזו (וסבא לא פחות סטייליסט למען האמת) אין פלא שגדלתי עם אמא אופנתית במיוחד, שעד היום מלמדת אותי דברים חדשים ובכל זאת טוענת שהגולם קם על יוצרו... בסוף שנת 2004 שבתי מניו יורק לאחר כ-5 שנים, כשבאמתחתי גם תואר בהצטיינות ב"ניהול אופנה" (Fashion Merchendising MGMT) מ-Fashion Institute of Tecnology וידיעה ברורה שאני רוצה לעשות לאנשים מייקאובר ולשנות את חייהם. יש משהו מאד מרגש בלעזור למישהי/ו להרגיש יפה יותר. לקח לי עוד 3 שנים להתחיל... את לי'תלבש התחלתי לכתוב בסוף 2009 מתוך כוונה לשטוח את ה'אני מאמין' האופנתי שלי ואני עדיין נרגשת כשיש לי השראה לפוסט חדש ומהתגובות.
סבתא לא באמת הסתפקה ב-3 שמלות אבל באומנות האיבזור היא שלטה ועם 6 פריטים אני הולכת בדרכה...

הדיאטה הזו אשררה התנהגויות ומחשבות ישנות וחידדה תובנות חדשות יותר;
תמיד אהבתי אביזרים. נעליים במיוחד. גדלתי לתוך זה... אביזרים מאפשרים לנו למקסם את המלתחה, להוסיף עניין, 'לקשור' פריטים לכדי 'מראה' (LOOK), ולהחצין, או להפנים, את האופי שלנו. כל כך הרבה אושר ב"אביזר"... המילה מגמדת קצת, כי לפעמים האביזר הוא העיקר.

גזרות קלאסיות לא יוצאות מהאופנה! כדאי להשקיע בפריטי בסיס בגזרות טובות ובצבעים ניטראליים; כל עוד המידה לא משתנה, סבירות גבוהה שנוכל לנצל אותם לאורך זמן. אסייג ואוסיף למען הסר ספק; ניואנסים הם דבר חשוב באופנה ולכן כדאי להתעדכן מידי פעם על מנת לוודא שהפריט הישן לא נראה מיושן...

אני אוהבת שפע! בארון ובכלל... אבל לאורך השנים למדתי לקנות חכם יותר; הטריק הכי טוב שאני יכולה להעביר הוא "להחזיק". אם בצעירותי רצתי למדוד כל פריט ברגע שראיתי על המדף, היום אני מסתובבת בחנות ואוספת את מה שנראה לי. כך יוצא שברוב הפעמים אני כבר לא רוצה למדוד את רוב הפריטים שבחרתי, כי מצאתי אחרים, טובים יותר. אני חושבת מראש עם מה אלבש את זה והאם זה מתאים למלתחה שלי ולי. לפעמים יש גחמות וכדאי להיות כנים עם עצמנו ברגעים כאלו... "אני הרי לא באמת אלבש את ה-(השלם/י את החסר) יותר מפעם אחת!" צריך להכנס ללקסיקון.
לא תמיד יש השראה או חשק, אבל ברוב הימים אני משתדלת לחשוב- אם אפגוש מישהו שלא ראיתי הרבה זמן, או מישהו חדש שארצה להרשים- האם "זה" מה שאני רוצה לשדר? קשה להגיע ל"זה" עם 6 פריטים בלבד, אבל זה אפשרי עם 10 (ומעלה..). הדיאטה חיזקה את הרצון 'לבזבז נכון' ולהוציא את המיטב גם מהמלתחה המתעדכנת וגם מחשבון הבנק.

ומחר? איכשהו הצלחתי להימנע מעריגה ממושכת על הבגדים בימים האלו (טוב, עידכנתי את הבלוג בכל יום... שאפו גדול למי שעושה את זה על בסיס קבוע!) אבל יש פריט אחד שחייך אלי כל בוקר; אחד הפריטים הקיציים הבודדים שקניתי בפריז ושלאור הדיאטה המתין בסבלנות לחשיפה... אני לא באמת יודעת אם אלבש אותה מחר, אבל כרגע נראה לי שזו תהיה החולצה


עד לאתגר נמנעתי מלשים פה תמונות שלי; "אני זה לא האישיו פה" הסברתי לחברים. אין לי ספק שתמונות מספקות אמינות, אבל באמת רציתי לתת למילים לדבר... מצד שני, אחרי המבוכה הראשונית אני מאמינה שאחלוק פה 'הופעות' ראויות שניתן ללמוד מהן משהו או סתם אם אחשוב שיכולות לעורר השראה. לא בכל יום... מידי פעם.
תודה ל-onlife על ההזמנה ולמי שעקב ותמך, פה בתגובות או בלב (-:

וכמובן, תמשיכו לבקר בעמוד של לי'תלבש בו התובנות קצרות הרבה יותר...

יום שני, 25 באוקטובר 2010

דיאטת האופנה - יום 9, מריחים את הסוף

בצעד חסר תקדים כמעט, החלטתי ללבוש את אותו פריט יום אחרי יום (הג'ינס היה סוג של ניחא, אבל זה... כאמור חסר תקדים!); זה מבחינתי חלק מהאתגר - כל הקונספט מנוגד להתנהלות שלי וזה צעד אחד נוסף....
לחצאית מאתמול ציוותתי את החולצה הלבנה ואת הקרדיגן.
הוספתי:
צעיף - קוקאי
סנדלי 'לב' סגולים - עמנואל
צמיד CUFF דק - היה של אמא שלי. קשה לראות, העיניים של הנחש הן אבנים בצבע רובי.
הצעיף הזה מאד ורסטילי וחביב עלי במיוחד; הצבעוניות שלו שוברת כל הופעה מונוכרומטית או לחילופין, 'קושרת' ביחד צבעים שלפעמים כאורה לא מתאימים. היום הוא קשר לי את הסגולים, אבל עם ג'ינס לבן ואותה חולצה לבנה, הוא נראה קייצי ממש בתוספת צמידים בצבע טורקיז שמבליטים את הנוכחות שלו על הצעיף.

אני מקפידה לנעול גם נעליים שטוחות; בימים שאני צופה התרוצצות או סתם כדי שיהיה לי ממש נח אבל בעיקר כדי לשמור על הגוף. נעילת נעלי עקב תורמת הרבה להופעה; היציבה משתנה, אפשר 'לשחק' עם הפרופורציות (חלוקת הגוף), יש בגדים מסויימים שפשוט נראים טוב יותר כך ובמקרה שלי, כל תוספת לגובה מתקבלת בברכה. אבל זה גם לא ממש בריא ובטווח הארוך, עלול להיות מאד לא אסטטי. מאז שצלמי פאפארצי החלו מצלמים את כפות הרגליים של ויקטוריה בקהם - בתקופה בה היו שמועות על ניתוח שהיא עומדת לעשות בגלל העצם הבולטת- התחלתי לדאוג ולשים לב לכך. לשמחתי לא חסרים דגמים של נעלי סירה וסנדלים נפלאים.
הסוף מתקרב. לא אכחיש שביומיים האחרונים אני כבר עוקבת אחרי מזג האוויר של יום רביעי ומנסה לחשוב מה אלבש אז, כשאחזור להיות עצמאית לחלוטין. אני מעבדת את החוויה ומנסה לתמלל אותה עדיין לכדי מסקנות... היי, יש לי עד מחר!

בינתיים, היום השמיני שלי ושל שותפי לאתגר ב-onlife