יום שבת, 17 ביולי 2010

FASHION 101- עשן בלי אש

טוב... לא בדיוק עשן (SMOKE), כי אם SMOCK; מילה שמשמעויות רבות לה, וכולן בעניניננו; לבוש!

שם עצם; במקור, שימשה המילה SMOCK לתאר בד עם חור להכנסת הראש- מעין לבוש עליון מגן. לאורך השנים שימשה לתאר בגד עליון רחב ומשוחרר ובעיקר לתאור הלבוש של האיכרים והפועלים. במיש-מש של דורות ובהתפתחות של השפה האנגלית קיבלנו מילה שמשמעותה האופנתית ניתנת לפרשנויות שונות אך 'בגדול' מתייחסת למראה ששואב את השראתו מאותן כותנות כפריות-איכריות ועיצובן הפונקציונאלי; הבגד צמוד באזור בית החזה ומתרחב משם למטה (נח לעבודה), שרוולים רחבים עם כיווץ או פטנט בסופם (לחופש תנועה תוך הגנה על הידיים והגוף). למטה כמה תמונות של פריטי לבוש שעונים על ההגדרה; חולצת/שמלת סמוֹק.


















אל תבלבלו עם השימוש היומיומי יותר - או אופנתי פחות - בשפה האנגלית, בו המילה משמשת פשוט לתאר בגד עליון, להגנה או כתלבושת/מדים וגם סינר.


פּוֹעָל; המילה SMOCK (או smocking) מתארת גם טכניקת קישוט; הבד מקופל (פּליסֶה) ונתפר - לעיתים בחוט מקושט- להחזקת הקיפולים וליצירת דוגמא. טכניקה זו שימשה לקישוט בגדי האיכרים (מלמעלה...) ובגדי הנשים והילדים, והדוגמאות השונות היו מזוהות עם חבלי ארץ ואף עם המעמדות השונים. בנוסף, וכפי שציינתי לגבי הפונקציונאליות של הבגד- אופן 'טיפול' זה בבד עזר להגן עליהם ואיפשר חופש תנועה. Mock Smock מדמה את הטכניקה אך פחות מורכב; לרוב זהו שימוש בגומי ליצירת המראה של סמוק. שמלות קיציות רבות מעוצבות בטכניקה זו.
(זה גם שם הגזרה של סינר נוסף... אין לזה סוף!)














לקיץ SMOCKING HOT...

יום שלישי, 13 ביולי 2010

מה לך, ילדה?

דקוטה פאנינג - למי שלא נתקל- גדלה מול המצלמות ונחשבה לילדת פלא בתעשיית הקולנוע. לאחרונה היא מקבלת פוקוס מחודש- בגיל הבשל של 16- עם יציאתם של 2 סרטים בהם לקחה חלק; Eclipse מסאגת twilight הפופולארית, והסרט The runaways עם קריסטן סטיוארט שמשתתפת גם היא בסאגה, ונחשבת כרגע ל-IT Girl רצינית.
הפוסט הזה טומן בחובו סיכון קל עבורי... שאשמע טרחנית ומיושנת; אבל איזה תענוג לראות ילדה בת 16, שממש נראית בת 16!
כפי שאני 'מטיפה' לנשים שעליהן להתלבש בהתאם לגילן ולא לנסות להתלבש כמו בתן הצעירה, כך אני חושבת שילדות ונערות צעירות יכולות וצריכות לפתח חוש אופנתי מבלי להפוך ללוליטה סקסית.

נכון... קשה לנחש מהתמונות במגזין או על השטיח האדום את גילה המדוייק, אבל אין ספק שהיא לא נראית "אישה". גם כאשר היא מגונדרת ומאופרת הכל נעשה במידה; האיפור עדין, הלבוש לא סקסי מידי והמראה בדרך כלל רך, נקי ולא עמוס.
אני מודה, 16 נשמע לי צעיר מידי גם בשביל זה... אבל היא "בתעשייה" ולכן הדין קצת שונה. מעניין אם זו היא - בעלת הדעה, או שיש לה הורים שמציבים גבולות... (אולי זה גם אינטרס של האולפנים, לשמור אותה ילדה?... סתם תוהה).
בכל אופן, אני בהחלט חושבת שהמראות שלה על השטיח האדום יכולים להוות השראה לנערות ונשים צעירות שצריכות 'תלבושת ליציאה' או לאירוע.












משמח במיוחד לראות כי גם כאשר היא 'לא בתפקיד' יש לה קול אופנתי משלה וסגנון שהולם את גילה (שוב, פחות או יותר..)




יום רביעי, 7 ביולי 2010

אריג, סריג ומה שבינייהם

אחד הקורסים המרתקים והקשים במהלך הלימודים ב-F.I.T היה טקסטיל; על התעשייה, שיטות ייצור, סוגים, תכונות, גימור, זיהוי ועוד. אל דאגה, אין בכוונתי ללמד אתכם טקסטיל, אבל נסיוני מלמד שיש בכל זאת כמה דברים שאם תתנו עליהם את הדעת, תוכלו לשדרג את המלתחה והמראה הכללי. כמה מושגי יסוד:
סיבים (fibers) הם החלק הקטן ביותר ממנו מורכב הבד. ברוב סוגי הבד, סיבים שסובבו זה סביב זה בטכניקות שונות, יוצרים את החוטים (yarns) מהם בסופו של תהליך מיוצר הבד; מסיבים טבעיים (כמו כותנה או צמר), סינטטיים (פוליאסטר, ספנדקס) או משילוב שלהם. יש 2 סוגים של טקסטיל:
ארוג/שזור/קלוע (woven) - הסיבים קלועים בשתי-וערב. בעזרת קליעה שונה, צפיפות שונה, סיבים שונים, גימורים/טיפולים/צביעה וכו', יוצרים מגוון בדים, בינייהם: קטיפה, שיפון, גזה, דנים (ג'ינס), סאטן, טוויד, אורגנזה, פלאנל ומגבת. יש עוד המון! דוגמאות ארוגות קלאסיות הן houndstooth (בתמונה משמאל), זַ'אקָרד ו-סירסאקר .

סרוג (knitted) - ממש כמו בסריגה עם מסרגה, הסיבים יוצרים לולאות שנכנסות זו בזו. כמובן שגם פה יש שימוש בסוגים שונים של סיבים/סריגה/גימור וכו' ליצירת מגוון של טקסטורות ובדים. הבדים הנפוצים ביותר ממשפחה זו נקראים באנגלית ג'רזי (jersey); המילה מתייחסת לסוג הסריגה הצפופה והאחידה שיוצרת בד חלק ואחיד בעל פנים וחוץ ברורים. הדוגמא הקלאסית היא בד טריקו. גם סאטן וגרביונים הם סוג של ג'רזי. סוגים נוספים של סריגים הם כמובן סוודרים, גרביים, ו-וֵלוֹר (בד דמוי קטיפה).
הידעת? בד הטריקו קיבל את שמו מהמילה הצרפתית tricoter שמשמעותה לסרוג. ואולי סוג של חדשה נוספת- לא כל הסרוג הוא סוודר!
בתעשיית הטקסטיל שתמשים גם במינוח 'לא-ארוג' (non woven) על מנת לתאר בד שאינו קלוע או סרוג; למעשה מדובר ביריעה של בד שנוצר מסיבים ארוכים ש'הודבקו' זה לזה בתהליך כימי כלשהו, כמו לֶבֶד למשל.
ואחרי ההקדמה הדידקטית... כמה טיפים מעשיים:
שימו לב לנפח הבגד; בתמונה מצולם אותו בחור (!). הוא נראה חטוב ומלוטש הרבה-יותר כאשר הבגדים מבדים ובגזרות מעודנים יותר. אמנם גם גזרת הפֶּנסים מוסיפה נפח ולא רק הבד, אך זו הזדמנות מצויינת לציין גם שזו גזרה לא מחמיאה ומיושנת. תעשיית הטקסטיל התפתחה מאד והיום כבר לא צריך לשלם הרבה כסף בשביל לקנות בגדים באריגה או סריגה צפופה יותר, ומסיבים דקים. קשמיר הוא דוגמא מוצלחת ויקרה, אבל מספיק להשוות אימונית פליז לקרדיגן מצמר דק. גם בבגדי קיץ ניתן למצוא מגוון בדים בצפיפות ונפח שונים; כאשר הגזרה אינה מחייבת בד מובנה, חפשו בדים דקים, עדינים וכמה שפחות סינטטיים לימי הקיץ החמים.
בהמשך ישיר לעובי הבד אני עוברת אל הגימור- הכוונה באופן כללי לתיפורים/סיומות, כפתורים וכדומה, אך באופן ספציפי אני רוצה לציין את חולצת ה-טי ואת המנג'ט (פטנט, הצווארון) ומספחת את השרוולים; החולצה האפורה בעלת מנג'ט עבה יחסית ובאופן כללי סרוגה באופן גס יותר מהאדומה (פחות צפוף). אני חושבת שחולצות בעלות מנג'ט דק, עם תפירה עדינה או נסתרת פשוט נראות יוקרתיות יותר, או לחילופין פחות פושטיות... לרוב הן יהיו מבד איכותי ונעים יותר.
עוד דבר שהחולצה האפורה ממחישה- אם כי אולי לא באופן חד משמעי- הצבע דהוי... חולצות כהות דוהות מהר יותר ומאבדות את הברק ואת הצבע ולכן מומלץ לכבס וליבש אותן הפוך. ושוב, אני נאלצת לציין שהחולצות הפחות איכותיות לרוב ידהו ויתיישנו מהר (ו'אכזרי') יותר. כשהבד נראה ישן, זה הזמן להפרד.
בעגה המקצועית, גם צביעת הבד ו/או הדפסה עליו נחשבים לסוג של גימור, אך אני מתייחסת לעניין זה באופן נפרד; לכל בד יש צד חיצוני וצד פנימי. זה ברור... אבל יש בדים שנראים טוב יותר.
החולצה הגברית השחורה מודפסת רק מצידה החיצוני לעומת החולצה הכחולה שסיבייה נצבעו טרם האריגה. בד"כ, אם כי לא בהכרח, החולצות העבות והמודפסות מסוג זה נראות פחות מלוטשות. אין בכוונתי לומר שזה הזמן לזרוק את כולן... שימו לב בפעמים הבאות, ומעתה השתדלו ללבוש אותן עם מכנסיים מבד דומה בתחושה, ולא מכנסיים מבד דק או קיצי מאד.
נשים רבות קונות פרטים עם אחוז אלסטן גבוה (לייקרה למשל) עליהן צביעה או הדפסה על הצד החיצוני בלבד; כשהפריט נמתח על החזה או הישבן, הדוגמא על הבד 'נפרדת' ומאבדת רזולוציה. שמלות מסוג זה או חולצות מתנפנפות שחושפות את הצד השני נראות פחות טוב!










כפי שכבר ציינתי, ניתן למצוא פריטים מצויינים, מעודנים ומחמיאים גם במחירים 'שפויים', אך צריך לדעת לזהות מתי משהו נראה זול. דרך מצויינת ללמוד, היא פשוט להכנס לחנות יוקרתית; תסתכלו, תרגישו ואפילו תמדדו. זה יעזור לזהות פריט שמשדר איכות גם ב-H&M... יש שם - כמו ברוב הרשתות העממיות יותר או פחות- פריטים עמידים ובעלי חזות איכותית, וגם דברים 'פושטיים' במלוא מובן המילה. עם קצת תשומת לב לפרטים הקטנים תוכלו לשדרג את הופעתכם מבלי להגדיל את תקציב הקניות.