אני לא מתיימרת להיות מכתיבת טרנדים. אני עוקבת אחריהם כי אני נהנית מזה, ומאמצת לי את אלו שמצאו חן בעייני ומתאימים לכיסי, למבנה גופי ולאורח חיי. אני לא חושבת שזה נכון להתלבש אך ורק לפי צו האופנה אך בהחלט ממליצה לדעת מה יצא מהאופנה בכדי לא להיראות מיושנים מידי. אבל כמו כולן (אולי לא כולן??..) אני לפעמים מפנטזת שלו רק הרגליים שלי היו אחרות/הגובה היה...אממ, גובה../מזג האוויר היה שונה/תרבות הלבוש היתה מסויימת/הכסף כן היה גדל על העצים... אז הייתי מאמצת גם את המראה 'ההוא'. לרוב זה קורה כשאני מדפדפת במגזיני אפנה או גולשת באתרים שונים. אני יודעת שיש כאלו שלא מבינים את ההתרגשות סביב מגזינים כגון "ווג" (או ערוצים כמו !E), בהם מציגים אופנה עילית ואורח חיים אשר לא ממש מתחברים לחיים 'הרגילים'. אני מבינה שהאפנה שם לפעמים לא נראית לבישה.. אבל בשבילי זו חוויה!
מבלי להכנס לרציונל של העולם הזה, ואם נשים לרגע בצד את האסקפיזם הנפלא שאני חווה, זה לא רק כדי לראות את התיק הנכון של העונה; זה פשוט נותן לי השראה! זה מעשיר, לראות דברים יפים ולללמוד אסטטיקות והרמוניות חדשות של צבעים וטקסטורות. גם אם מה שמופיע בעיתון לא מתכתב עם חיי, אני תמיד לוקחת משם משהו.
הנה כמה תמונות של דברים שאהבתי; דברים יפים (ולבישים ברובם) שגרמו לי לחייך ולחשוב 'הממ...'.
מתצוגות אופנה Ready-To-Wear לסתיו 2009, ואביב 2010- כן, עולם האופנה כבר שם...
ה-Ready to wear באמת נראה... לביש! לא מזמן עקבתי אחרי שבוע האופנה בנ"י מבחינת נעליים. הרבה מעצבים השתמשו בנעליים שנראה, על פניו, שנוח והגיוני ללכת בהן. לעומתם היו אחרים, שראו שהנעליים גורמות לדוגמניות סבל. ואז אני שואלת: אם הטרנד נראה כואב כבר כשהוא מוצג - למה מאמצים אותו בכל זאת? לי אין תשובה.
השבמחקהי לי, הגעתי בעקבות התגובה שלך.. לשמחתי
השבמחקהלוואי שהיו עוד אנשים שהיו מבינים שזה שמשהו לא לביש ולא לך ולא בתקציב, לא הופך אותו ללא רלוונטי.
עד הפעם הבאה, שנה טובה